פסק דין
1.בפני שתי תביעות שהדיון בהם אוחד, בגין תאונת פח שארעה ביום 14.10.07, בשעות הבוקר בצומת יששכר, שבין בית שאן לעפולה.
2.בקטע הכביש שלקראת הרמזור בצומת הנ"ל, מתרחב הכביש ממסלול אחד למספר מסלולים. הכביש אינו מתפתל וניתן לראות את הרמזור הקרב ובא מהקטע המורחב של הכביש.
3.בקטע זה של הכביש, יצא רכב מסחרי של חברת החשמל לעקוף את משאית סמיטרילר של התובעת (בתיק 4317-01-09), שנסעה לפניו. הנתבע 1 (התובע בתיק 5438-05-09), יצא אף הוא , בעקבות רכב חברת החשמל, לעקיפת הסמיטריילר.
4.נהג רכב חברת החשמל הבחין כי הרמזור עומד להתחלף והחל להאט לקראת הרמזור. הנתבע , שנסע מאחוריו והוגדר על ידו כמי שנסע במהירות, "חתך" בחזרה למסלול הימני, שבו נסעה המשאית. בשלב זה, הנתבע 1 קלט את הרמזור ועצר, בעצירה מהירה וכמעט מיידית. נהג המשאית הופתע מכניסת רכב הנתבע למסלולו ועצירתו הכמעט מיידית לפניו, על כן הוא לא הספיק לעצור. על מנת להקטין את עוצמת ההתנגשות ברכב הנתבע, הוא סטה שמאלה ותוך כדי כך נכנס לשטח שבין רכב הנתבע והרכב המסחרי של חברת החשמל, שעמד ברמזור משמאל לרכב הנתבע,.
5.משאית התובעת נפגעה בחזית הימנית (ובאופן מינורי בחזית השמאלית, במקום המפגש עם רכב חברת החשמל). רכב הנתבע 1 נפגע בחלקו האחורי השמאלי.
6.נהג משאית התובעת והנתבע 1 מייחסים את האחריות לתאונה, האחד למשנהו. תיק המשטרה הוגש על ידי הצדדים בהסכמה.
7.בגרסת נהג הרכב של חברת החשמל לשוטר שהגיע למקום התאונה, הוא מסר כי בעת שהוא החל להאט לקראת הרמזור המתחלף הוא ראה את רכב הנתבע 1 מגיע מאחוריו במהירות וברגע שהנתבע 1 שבר את ההגה בחזרה ימנית, הוא שבר שמאלה. המשאית נכנסה, ביניהם. בהודעתו במשטרה אודות התאונה, הוא תיאר שבזמן שהוא עקף את משאית התובעת והתכונן לעצירה לקראת הרמזור, רכב הנתבע, שעקף את המשאית מאחוריו, חזר לנתיב הימני ועצר כאשר המשאית של התובעת לא הספיקה לעצור. נהג המשאית הסיט את המשאית ימינה, המשאית עברה בין רכב חברת החשמל ורכב הנתבע, כאשר שלושת כלי הרכב נפגעו.
8.גרסת נהג רכב החשמל תומכת יותר בגרסת נהג התובעת, מאשר בגרסת הנתבע 1.
9.הנתבע 1 אכן ביצע נהיגת "זיגזג", לקראת הצומת. הוא יצא לעקיפת המשאית. רכב חברת החשמל שנסע לפניו הסתיר מעיניו את הרמזור ובשעה שרכב חברת החשמל החל להאט הנתבע, שנסע במהירות, החליט לחזור למסלול הימני. הנני סבורה שרק בשלב זה הוא קלט את הרמזור המתחלף ועל כן הוא עצר, בפתאומיות.
10.לו הנתבע היה מקפיד על החובה לשמירת מרחק מרכב הנוסע לפניו, היה סיפק בידיו להאט ולא "לברוח" בחזרה למסלול הימני שבו התקרבה המשיאת ורק אז לקלוט שהאטת רכב חברת החשמל היתה בגין הרמזור המתחלף. אותה חובה המוטלת על נהג משאית התובעת, אך היא אינה כוללת את הצפי שהרכב שזה עתה עקף אותו יחזור למסלול שלו , מטרים ספורים לפניו ולפני הרמזור שבצומת ויעצור בפתאומיות, בגין הרמזור שהתחלף. הנתבע התעלם ממרחק העצירה הנדרשת למשאית סמיטריילר, עם עגלת קירור עמוסה וכבדה.
11.בהודעתו לחברת הביטוח וכן במשטרה, הנתבע תיאר רק שהוא עצר ברמזור אדום והמשאית שהגיעה במהירות ונכנסה בו מאחור. אין זכר לפעולותיו ולארועים שקדמו לעצירתו ברמזור, כפי שתוארו לעיל. מסיבה זו, נדחתה דרישת התובעת, על ידי המבטחת של הנתבע, שטענה לאי שמירת מרחק של נהג המשאית.
12.טענת נהג המשאית, כי הוא תכנן את מרחק העצירה שלו עד לרמזור, אך לא היה יכול לעצור בפתאומיות בשעה שהנתבע השתחל בחזרה למסלולו ועצר בפתאומיות לפניו ברמזור, הינה אמינה עלי. גרסה זו הינה עדיפה, על פי מבחן מאזן ההסתברות, על גרסת הנתבע. נהג המשאית הסיט את המשאית שמאלה ואכן תרם בכך להקטנת הנזק בגוף וברכוש.
13.בנסיבות אלה, הנתבע נושא באחריות לתאונה ומן הדין לקבל את התביעה בתיק 4317-01-09 ולדחות את התביעה בתיק 5438-05-09.
14.באשר לנזקי התובעת הנטענים, לאחר בחינת ושקילת חומר הראיות, הנני קובעת ומחייבת
סכומים כדלקמן:
א.1,100 ₪ (בגין השלמת שכ"ט שמאי חלקי וגלובלי).
ב.5,934 ₪ בגין השתתפות עצמית.
ג.5,000 ₪ (גלובלי) בגין אובדן הכנסות ימי עבודת המשאית בעת התיקון.
ד.אין מקום לפסיקת נזק לא ממוני לחברה בע"מ, אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות ואין מקרה זה אחד מהם.